<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין קנ"ד</h1>
<h2>דף ד.</h2>
והמצוה הקנ"ד היא שהזהירנו מהקדים חקי הזרע קצתם על קצתם אבל נוציאם כסדרן. ובאור זה, החטה דרך משל כשדשוה וזרוה היא טבל. ויוציאו ממנה תחלה תרומה גדולה והוא חלק מחמשים. ואחר כן יוציא מעשר ממה שנשאר והוא מעשר ראשון. ואחר כך יוציא מעשר ממה שנשאר והוא מעשר שני. ותנתן תרומה גדולה לכהן ומעשר ראשון ללוי ומעשר שני ייאכל לבעליו בירושלם. ועל זה הסדר ראוי שייעשה. ובאה האזהרה מהקדים מה שראוי לאחר ומלאחר מה שראוי להקדים והוא אמרו יתעלה (משפטי' כ"ב) מלאתך ודמעך לא תאחר. כאילו יאמר לא תאחר ממלאתך ודמעך מה שראוי להקדימו. ובמשנת תרומות (פ"ג מ"ו) המקדים תרומה לבכורים ומעשר ראשון לתרומה ומעשר שני לראשון אע"פ שהוא עובר בלא תעשה שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר מה שעשה עשוי. ובמכלתא מלאתך אלו הבכורים הניטלין מן המלאי ודמעך זו תרומה לא תאחר שלא תקדים שני לראשון ראשון לתרומה תרומה לביכורים. ושם אמרו מיכן אמרו המקדים תרומה לביכורים ומעשר שני לראשון אף על פי שהוא עובר בלא תעשה מה שעשה עשוי. וכבר התבאר בראשון מתמורה (ד'.) שהמקדים אינו לוקה.
